האם ספירת מלכות דומה ליונק או לציפור?

בשיעור בזוהר שנכחתי בו באמצע השבוע החולף למדנו על השינוי המיני של ספירת מלכות. במצב רגיל, ספירת מלכות היא בבחינת נקבה, המקבלת ומכילה את השפע של כל שאר הספירות העליונות יותר. השפע הזה נצבר אצלה, כי מבחינת הקבלה היהודית בחינת נקבה מקבלת, אך לא משפיעה הלאה (מלבד בלידה). אבל כמה פעמים בשנה, סביב הרגלים, ספירת מלכות עוברת מהפך מיני מסתורי. במהלך הרגלים היא עוברת לבחינת זכר, וכך משפיעה את השפע האלוקי על העולם מתוכה.

כיצד עוברת ספירת מלכות מבחינת נקבה לבחינת זכר? היא עושה זאת על ידי שתי פעולות המתרחשות במקביל:

1. ספירת בינה, ספירת האם של ספירת מלכות, מלבישה אותה בבגדים המשנים את מינה (ומכאן אנו למדים שאין דין "לא ילבש, בספירות...)

2. התכנסות כל זכרי בני ישראל אל תוך המקדש (כמשתמע מהפסוק "כל זכורך")

הרעיון הזה גרם לי לחשוב קצת על הצורה שבה מינים מוגדרים ביולוגית (הקישור מאד לא ישיר ולא הכרחי, אבל אלו המחשבות שעלו לי במהלך השיעור...).

אנחנו רגילים לחשוב על זכר בתור יצור בעל כרומוזומי XY ועל נקבה בתור XX. אבל אם נתבונן ברחבי ממלכת הטבע נגלה שהמצב לא כל כך פשוט – האם המין נקבע על פי כמות ה-X, או שמא על פי עצם נוכחות ה-Y? או אולי בכלל על פי מנגנון אחר לחלוטין? האם המהפך המיני של הספירה משתקף באחד מהם?

במבט בטבע אפשר לגלות כמה מודלים עיקריים:

1. נוכחות כרומוזום גברי ייעודי, המכונה Y, מגדירה את מין האורגניזם כזכר. מנגנון זה נפוץ במיוחד ביונקים.

2. כמות כרומוזומי המין הנקביים, המכונים X, היא המגדירה את מין האורגניזם כנקבה. מנגנון זה נפוץ בעולם החרקים.

3. נוכחות כרומוזום נשי ייעודי, המכונה W, מגדירה את מין האורגניזם כנקבה. מנגנון זה נפוץ במיוחד בעופות.

כמובן, יש גם הרבה יוצאים מהכלל – יש זנים בהם המין נקבע לפי תנאים סביבתיים, וכתמיד הברווזן מתעקש להיות מיוחד... במקרה הנוכחי הוא בעל עשרה כרומוזומי מין ומינו נקבע בכלל על פי גנים מכרומוזומים אחרים...

מינו של האדם, כמו מרבית היונקים, נקבע לפי נוכחותו של כרומוזום Y. על גבי הכרומוזום

הנ"ל יש גן המכונה SRY האחראי בצורות שונות להפוך את האורגניזם בו הוא נמצא לזכרי. ואכן, מספיק שיהיה אחד כזה כדי ליצור זכר (מה קורה כשיש יותר X-ים, לדוג' XXY? במצב כזה בבן-אדם אנחנו עדיין מקבלים זכר, אך זכר הסובל ממה שמוגדר כתסמונת קליינפלטר הכולל כל מיני בעיות, בעיקר בתחום הפוריות והמראה החיצוני).

בעבר הייתה נפוצה בקרב הביולוגים תפיסה הגורסת כי קיים מין בסיסי (נקבה), וכי הזכר הוא עותק מנוון שלה שנוצר לצרכים שונים. התפיסה הזו קצת פחות נפוצה היום לאור ההבנה שחלק גדול מהגנים שצריך בשביל להיות זכר בכלל לא נמצאים ב-Y (אבל הגנים שחוסמים את אלו שעושים אינהיביציה עליהם כן)

מה כל זה אומר לנו בהקשר לספירת מלכות?

על פי המודל שהוצע אנו למדים שיתכן וספירת מלכות מגדירה את מינה בדומה ליונקים, וריכוז הגברים במקדש מקביל להזרקה זמנית של כרומוזומי Y אל תוך התא המרכזי שלה, מה שמסביר בצורה מאד ברורה למה נשים אינן חייבות במצוות ראייה.

שתי מחשבות מסתייגות:

1. כמובן כל זה נוגע ליצורים בעלי מין קבוע מהלידה – יש גם יצורים מתוסבכים יותר שמחליפים את מינם במהלך חייהם לפי הצורך. למעשה, יש אפילו בני אדם שמתקרבים למודל הזה... – ולאור כך שספירת מלכות מחליפה את מינה כמה פעמים בשנה כנראה שהיא דומה יותר בפועל לאחד המודלים הללו...

2. באופן כללי היחס בין המינים בזוהר קרוב יותר בשפה מודרנית ל"מגדר" מאשר ל"מין" הן בדיבור על ישויות קבליות כמו ספירות והן בדיבור על בני האדם, מה שמסיט ת הדיון לחלוטין מההיבט הזה (במיוחד לדעת אלו שמתעקשים להתעלם מהבסיס הביולוגי של הגדרות מגדריות...).