יום שבת, 14 במאי 2011

זמן (1) - מקדש ישראל והזמנים

האם שבת עכשיו?

לכאורה התשובה הפשוטה – במקרה של רוב חברי הקוראים כאן, סביר שלא.

אבל בפועל השאלה קצת יותר מורכבת – אחרי הכל, לפי איפה נגדיר את "עכשיו". אני כותב עכשיו ביום שישי לפי שעון ישראל. אבל יתכן שחלק מהקוראים יהיו מארה"ב או מקומות אחרים בהם בעוד כמה שעות כשכאן יהיה כבר שבת עדיין יהיו בשישי. האם ה"עכשיו" נקבע על פי הזמן של הקורא או הזמן של הכותב? או אולי בכלל של גורם אחר?

יתר על כן, היכן נמצא השרת עליו יושב פוסט זה? והאם יש סיכוי שה-packets עברו בדרכם דרך אזורים אחרים בעולם בהם הייתה אז שבת?

העובדה כי במקומות שונים בעולם חלים בו זמנית זמנים שונים מבחינה הלכתית הייתה מאז ומתמיד אתגר מחשבתי להוגי היהדות ולפוסקיה. הבעיה הועצמה בדורות האחרונים מאז קביעת קו התאריך הבינלאומי או היווצרות היכולת לעבור בין הזמנים מהר יותר מאשר קצב התנועה של כניסת השבת, וביתר שאת עם התפתחות היכולת לתקשר בשידור חי בין אזורים שונים. בסדרת הפוסטים הקרובה אעסוק בהיבטים שונים של היחס לזמן בימינו.

על פניו, מצב היהדות בהקשר זה קל יותר משל חלק מהדתות והתפיסות המחשבתיות האחרות הקובעות את לוח זמניהם ישירות על פי גרמי השמיים. בניגוד אליהם, מאז ימי הפרושים ברור שתפיסת הזמן היהודית הינה כזו שמקנה למוסדות היהדות שליטה על הגדרת הזמן, וגורמי הטבע עברו ממעמד של גורם קובע ומברר למעמד של סימן מכוון בלבד (כדרשתו של רבי עקיבא בסוף פרק ב' של משניות מסכת ר"ה – " שנאמר "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד)--"אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן"). ההלכה למדה להכיל שיטות הלכתיות שונות להתמודדות עם זמנים שונים כדוגמת אינטראקציה בין אדם שקיבל עליו שבת כבר לאדם שעדיין לא.

אבל מעבר להיבטים ההלכתיים גרידא, חלק ניכר מהבעיות בנושא זה הם רגשיות. כך, מי שעוקב אחרי שרשורים בפורומים של אתר "כיפה" במוצ"ש יראה שבחלק מהפורומים נוספים במהלך השבת בארץ מספר תגובות של כותבים מארה"ב, שכיום בד"כ מקפידים לציין משהו בסגנון "אני בחו"ל – לא נכתב בשבת" אחרי ניסיון מר עם מגיבים מזועזעים.

כדי לנתח את המצב נתחיל מדיון בסוגיה אקטואלית – משחקה של מכבי ת"א ביום ראשון החולף. למי שכמוני ולא עוקב אחרי אירועי ספורט מעבר לכותרות כדי להבין על מה אנשים מדברים אסכם בקצרה את הפרשייה – מכבי ת"א הייתה אמורה לשחק במסגרת משחק חשוב (?) כלשהו בספרד בשעה שבארץ יום הזיכרון כבר היה חל, אך בספרד עדיין לא. כלומר, למרות שהישראלים בספרד יציינו את יום הזיכרון רק מספר שעות לאחר המשחק, לפי השעה בארץ היתה אמורה להיות קיימת התנגשות.

כמובן שיש הבדלים גדולים בין הצורה בה אנחנו מציינים את יום הזיכרון לצורה שבה אנו מציינים את מועדי ישראל – כך, היום לא מתחיל לפי השקיעה אלא לפי שעה מוגדרת של טקס וצפירה שאינה משתנה משנה לשנה (וממקום למקום?), אין איסורים מוגדרים ופורמליים או מעשים אקטיביים שיש לבצע אלא רק מנהגים מקומיים שנקבעים בעיקר לפי טעם טוב וטקט. עם זאת, הגישה הציבורית לנושא תהווה בסיס טוב לניתוח ההלכתי בפוסטים הבאים. יתר על כן, האינטראקציה בין החגים החדשים שנקבעו בדורנו לבין מועדי ישראל הותיקים יותר ראויה בפני עצמה, בדומה לצורה שגם חגים אחרים במקורותינו התחילו כחגים חילוניים (חנוכה, פורים) וקבלו רק בשלבים מאוחרים יותר קודיפיקציה דתית וגדרים ברורים יותר.

נניח לצורך הדיון שאכן הייתה בעיה שדרשה את ההקדמה ונתבונן בה כמצע למספר שיטות הלכתיות מרכזיות בהן נדון בפוסטים הקרובים. במבט ביינישי נוכל להציע כאן מספר גורמים עיקריים:

1. הבעיה היא עם הזמן - התאריך של יום הזיכרון הולך לפי מה שקורה בארץ. אין לו משמעות בחו"ל ולכן בכל העולם נפעל לפי שעון ישראל. לפי שיטה זו יש פסול במשחק עצמו והבעיה היא אצל הקבוצה.

ההשלכות של שיטה כזו כבדות מאד. בד"כ איננו מחייבים אזורים אחרים בעולם לנהוג לפי "זמן ישראל", ובכל הדורות יהודים נהגו לפי הזמן המקובל במושבותיהם. עם זאת, הרעיון של ללכת לפי השעה בארץ עלה גם בעוד הקשרים, כולל פסיקה הלכה למעשה, כדוגמת הזמן שראוי לנהוג לפיו בקטבים או בחלל.

2. הבעיה היא עם הזמן – הקבוצה יצאה מישראל ולכן צריכה להמשיך לנהוג לפי שעון ישראל לעניין יום הזיכרון. הנפקא-מינא העיקרית תהיה למצב בו קבוצה יהודית מחו"ל היתה ניצבת במצב דומה, ואז היא הייתה הולכת לפי השעון המקומי שלה והייתה יכולה לשחק בלי בעיה. לפי שיטה זו אנו רואים במובן מסויים את הקבוצה כשליחה של הציבור וכממשיכת מנהג מקומה.

שיטה זו נראית חלשה יחסית במקרה שלנו, אך גם לה יש מקבילות בדיון לגבי קביעת הזמן בחלל ובקטבים, ולמעשה בסוגיות אלו היא השיטה המובילה מבחינת הפסיקה.

3. הבעיה עם הפעולות בארץ – הצפייה במשחק וההשלכות של ניצחון בו היו יוצרות תגובות בעייתיות בארץ במהלך יום הזיכרון לפי שעון ישראל, וגורמות למעשים בעייתיים מצד הציבור. כדי להגן על הציבור נאסור על המעשה בחו"ל, גם אם בפני עצמו אין בו בעיה. הבעיה לשיטה זו היא עם מעשיהם של תושבי ארץ ישראל.

4. הבעיה עם עצם הפעולות שיתבצעו – בניגוד להצעה בסעיף הקודם ניתן להתייחס למעשים שיבוצעו בארץ לא כמעשים נפרדים שיגרמו בעקבות המעשים המותרים בחו"ל, אלא למעשה שמבוצע מרחוק על ידי הקבוצה בספרד. כך, על אף שיום הזיכרון לא חל אצלם הם מבצעים פעולה בפועל באזור שבו יום הזיכרון כן חל.

הבעיה לשיטה זו היא עם מעשי השחקנים עצמם בספרד. מקבילה לכך ניתן לראות בדיונים (שעוד ארחיב עליהם רבות בהמשך) סביב טלה-אופרציה, מעשים שנעשים בשלט רחוק. האם מנתח בארה"ב שמפעיל מרחוק רובוט בארץ בשעה שבארץ שבת ושם לא מחלל שבת? ומה אם הוא עושה זאת כששבת אצלו אך לא אצלנו?

לחילופין, ניתן להציע שמהותית אין בעיה, אבל נגזור משום חשש ל:

5. מראית עין – אמנם אין באמת בעיה עם המשחק בחו"ל באותה שעה, אבל מבחינת תפיסת הציבור, שברובו לא חושב לעומק על העניין, המשחק מתקיים "ביום הזיכרון", ולכן נגזור משום כך.

6. המצב הראוי לפני – הרחבת המצב מיום הזכרון לשעות שלפניו, ואמירה שגם בזמן זה לא ראוי לשמוח. חיבור בין השעות שלפני כניסת המועד למועד עצמו ניתן למצא גם במועדים נוספים מבין מועדי ישראל.

7. החגיגות שיהיו אחרי המשחק – במקרה של ניצחון היו חגיגות שם שהיו גולשות לתוך יום הזיכרון המקומי. גזירה נגד החגיגות הייתה עלולה לקרוס, ולכן עדיף היה להציב את הסייג סביב עצם קיום המשחק במועדו.

שאלה לקוראים - אילו מבין סיבות אלו נראית מרכזית בעיניכם? האם אתם יכולים לחשוב על סיבות נוספות?

בשורה התחתונה, המשחק הוקדם וכך במקרה הנוכחי נמנעה הבעיה. אבל הבעיה הכללית יותר עודנה לפנינו – לכל ההצעות הללו יש מקבילות הלכתיות, והשלכות הלכתיות, ובכל אחת מהן יש בעיות קשות בפני עצמה, והיא מעלה בעיות קשות עוד יותר עבורנו. בכל שבת ומועד, בכל מצווה או אירוע תלויי זמן, קיימים הפרשי זמן בין הביצוע באזורים שונים ברחבי העולם. כיצד עלינו לנהוג במצבים כאלו? האם לפי זמנו של המבצע? הזמן באיזור המבוצע? להחמיר לשני הכיוונים?

שאלה לקוראים – מה דעתכם לגבי השאלה הכללית? לפי איזה זמן או צריך או כדאי ללכת?

12 תגובות:

  1. 1. אני מניח שאתה מכיר את המאמר של רונן כץ:
    http://www.etzion.org.il/dk/5764/975mamar.htm

    2. אין ספק שהתחום המייצג ביותר של התפיסה ההלכתית לפיה חכמים קובעים את המציאות הוא תחום הזמן. אולי הדוגמא הקיצונית ביותר לכך הוא הירושלמי: "א"ר אבון אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי, בת שלשה שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו אינן חוזרין", שלפי פשוטו אומר שקביעת חכמים משנה את המציאות הפיזית.

    עם זאת, גם בתחום זה יש היבטים שונים: "אמר אביי שבת קביעא וקיימא יום הכפורים בי דינא דקא קבעי ליה" (חולין קא ב). יש תחומים כמו חגים או עיבור השנה שנקבעים על ידי חכמים, אבל יש תחומים שנקבעים "מלמעלה", כמו שבת.

    3. אני לא מסכים איתך לגבי ההבדל בין יום הזיכרון למועדי ישראל האחרים: ראשית, לפי לשון החוק "תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה אור לאור ד' באייר או ג' באייר או ב' באייר, הכל לפי הענין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו". שנית, יש חוקי עשה: "ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקויימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טכסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום", וגם לא תעשה: "ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים ... בליל יום הזכרון יהיו בתי קפה סגורים מתחילת יום הזכרון ועד לזריחת השמש למחרתו", שיש עליהם עונש: "העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), דינו - קנס", וגם מנהגים שונים, בין אם ברמת המדינה, העיר, או הקהילה.

    4. לא כל כך הבנתי איך בעיה 4 רלוונטית במקרה הזה (אם כי אני מבין אותה בתור סברה מופשטת). איזו פעולה אפשר לומר שהשחקנים ביצעו בארץ?

    5. בעיות נוספות: גזירה על פעילות בערב היום, מחשש שיכנס לתוך היום עצמו, בדומה לדיונים לגבי שבת (והמשחק היה בוודאי יכול להיכנס לתוך השבת, אם היו הארכות וכד'). עוד שיקול שלא קשור בזמן שאני חושב שכדאי להכניס כאן הוא השאלה האם הקבוצה מייצגת את המדינה, נושא שבוודאי שנוי במחלוקת בין אוהדי ספורט.

    לדעתי, הטכנולוגיה העכשווית שהופכת את העולם לגלובלי מחזקת את הזיקה של הקבוצה לארץ, ולכן מחייבת אותם יותר מאשר אם היו מנותקים מקשר לכאן. שמירת שבת שמנתקת את האדם ממקומות מרוחקים ממנו נותן לו מעמד עצמאי יותר.

    ואי אפשר לסיים בלי דבריו של הדוקטור הטוב:
    http://www.youtube.com/watch?v=vY_Ry8J_jdw

    השבמחק
  2. שאלה שעניינה אותי בהקשר זה:

    אני לא שומר שבת כמובן, וטסתי בקיץ שעבר לארה"ב בטיסה שיצאה בשישי בבוקר מישראל, והגיעה לניו יורק בשעת צהריים, כאשר השבת כמובן לא נכנסה עדיין שם, אך בארץ כבר הייתה שבת.
    אני יודע שדתיים נמנעים בד"כ מטיסה בשישי מחשש לעיכובים שיגרמו לחילול שבת, אבל נשים את זה בצד שניה, האם מבחינה הלכתית מותר לאדם לנחות בארה"ב בשעה שבישראל כבר שבת?

    השבמחק
  3. אכן מכיר את המאמר של רונן (זה אפילו יצא כשהייתי בישיבה אז יש לי אותו בקשיח...) - פוסטים (3-4) ברצף דנים בזה יותר בהרחבה.

    מה שכתבת ב-3 מעניין - כי שעת החיתוך שדיברו עליה בתקשורת היתה 19:30, אבל זה כבר אחרי השקיעה, כלומר בסופו של דבר מבחינה חוקית המשחק אכן נגמר בתוך יום הזיכרון!

    השבמחק
  4. עומר - כן, מותר לאדם לנחות בארה"ב בשעה שבה כבר שבת בישראל וכך גם נוהגים למעשה (ואני יכול להעיד על עצמי שהייתי בטיסה כזו כמה וכמה פעמים, ותמיד הייתה בטיסה נוכחות מכובדת של אנשים דתיים, כולל רבנים מהישיבה בה למדתי)

    (גם לשיטות היחידות שמצביעות על בעיה בכך, המקרים החריגים היחידים שהם מציינים הם באמת די חריגים ולא ממש סביר שתתקל בהם בשנים הקרובות - כדוגמת נחיתה בארה"ב מהחלל או מהקוטב...)

    השבמחק
  5. 1. במסעותי בעולם בתקופות החגים נוכחתי לדעת שרובם ככולם של המטיילים שאינם דתיים בטוחים שזמני כניסת ויציאת החגים הם לפי המתרחש בזמן אמת בארץ ישראל. כלומר, הם חושבים שברגע שהחג נכנס/יוצא בארץ הוא נכנס/יוצא גם עבורם במקום בו הם נמצאים. (הנפקא מינה מבחינתם היא זמני צום יו"כ.) אני חושבת שאפשר ללמוד מכך משהו על האינטואיציה האנושית ביחס לנושא.

    2. אני רוצה להוסיף נקודה נוספת לדיון: מכירת חמץ. יש להורים שלי חברים בארה"ב שיש להם בית בארץ. כל שנה הם מבקשים מאבא שלי שימכור עבורם את החמץ, בלי להעביר את הבעלות עליו לאבא שלי לצורך המכירה. אם נניח בצד את הבעיה של מכירת חמץ שאינו שלך, נותרנו עם הבעיה של הזמן. כשהחג יוצא בארץ, והבעלות על החמץ יוצאת מידיו של הנכרי הקונה, עדיין פסח עבור הבעלים המקוריים. להבנתי יוצא שהחמץ שהם אוכלים הוא חמץ שעבר עליו הפסח. נשאלת השאלה, איך מבחינתם העניין הזה כשר? התשובה היא שהם סוג של חסידים...

    השבמחק
  6. ועוד משהו:
    לבלוג שלך יש דעה מוצקה בשאלה "האם שבת עכשיו":
    http://i55.tinypic.com/24cecuc.png



    הדס:
    1. מרתק!
    האם זה נכון גם לגבי מטיילים שבאו במגע עם חב"ד, שמן הסתם מקפידים על כניסת ויציאת החג לפי זמני המקום?

    2. האם הוא עושה את זה בתור שליח? כי אפשר למכור את החמץ כך שהוא יוחזר רק כשהחג יצא בארצות הברית.

    השבמחק
  7. רציתי רק להעיר, יש הבדל מהותי - כך נראה לי - בין יום הזיכרון לשבת וחג.
    בעוד שבת וחג הם ימים כללים שחלים בכל העולם ללא הבדל. ולכן הכניסה והיציאה שלהם מותאמים לשעת השקיעה של כל מקום ומקום באופן אינדיבידואלי.
    לעומתם, יום הזיכרון הוא יום לאומי. שחל רק במדינת ישראל. ויהודים/ישראלים בכל העולם מצטרפים ומזדהים עם היום הזה כל אחד ברמה אחרת במקום בו הוא נמצא. ולכן יש יותר חשיבות להצטרפות עם תושבי ישראל באותו זמן כמו בישראל. למשל, צפייה בטקס באינטרנט בזמן שהוא משודר בארץ ועמידה בצפירה בזמן של ישראל.

    השבמחק
  8. 1. אני חושבת שהם לא חושבים על זה יותר מידי לעומק, ופשוט מניחים שזה לפי הזמן בארץ. כשיש בית חב"ד בסביבה הם פשוט מתייחסים ללו"ז המקומי שאמרים להם בבית חב"ד. לא נראה לי שהם מנסים לברר את הסוגיה בעקבות הסתירה הזו. הם מבינים שהם לא מבינים ועושים מה שהדתיים אומרים... זה די עצוב. נתקלתי בתופעה הזו בעיקר כשלא היה בית חב"ד בסביבה ואז הם היו צריכים לחשוב בעצמם (ובד"כ מדובר במטיילים שזהו טיולם הראשון/היחיד ולכן לא למדו מנסיון קודם בחב"ד).

    2. אני לא יודעת אם זו מוגדרת שליחות הלכתית - ה"שולח" סה"כ מבקש מה"שליח" למכור לו את החמץ וה"שליח" רושם את הכתובת של ה"שולח" בטופס המתאים וזהו. בכל מקרה ה"מכירה" הזו תמיד מתבצעת דרך הרב המקומי כך שהיא פוקעת לפי הזמן בארץ.

    3. ועוד דבר מרתק עוד יותר: בטיול האחרון שלי בתקופת החגים התברר לי שכמעט כל הישראלים שפגשתי (כולל דתיים) היו משוכנעים ששעון קיץ זו המצאה של הדתיים בארץ ושהוא נוהג רק בישראל. הם לא מכירים את המושג Daylight saving time ומאוד מופתעים לשמוע ממני שבזמן מלחמת העולם השניה בריטניה הנהיגה שעון קיץ של שעתיים כדי למנוע הדלקת אורות בלילה שתחשוף אותם לאויב. להערכתי הטעות הזו נובעת מהעיסוק התקשורתי בארץ בקביעת זמן המעבר לשעון החורף לפני יו"כ.

    השבמחק
  9. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  10. 2. זו יכולה להיות שליחות הלכתית. צריך לבקש מהרב למכור את החמץ שלהם בנפרד כך שהמכירה תפקע לפי הזמן בחו"ל.

    3. משעשע. ובאמת זה הפך בשנים האחרונות לסמל (מטופש) של המאבק בין דתיים לחילונים.

    השבמחק
  11. בעיני הסיבות העיקריות הן 3 ו4, קרי עם האימפקט של המשחק על מה שקורה בארץ. אי אפשר להגיד שזו רק בעיה של הצופים, כי במקרה של משחק כדורגל (זה כדורגל, נכון? כמוך, אני מתעניינת במשחק הזה רק מסיבות פילוסופיות) התוצר העיקרי של המשחק, שלא לומר המטרה העיקרית שלו, היא הנאת הצופים בארץ. כלומר: זה לא המצב של מישהו בחו"ל שמפעיל רובוט בארץ בשבת בארץ, אלא יותר דומה למצב של מישהו שמתקשר מחו"ל לארץ בשבת בארץ. עצם מעשה ההתקשרות דורש תגובה של אנשים בארץ, כמו שעצם המשחק בחו"ל דורש צפיה פה בארץ

    השבמחק
  12. אבל מדובר במשחק שלא צופים בו רק בארץ. לכאורה לגמר גביע של קבוצות מכל רחבי היבשת יהיו גם כמה צופים מארצות אחרות (לכל הפחות מהארץ של הקבוצה המתחרה (ספרד? יוון?) שלפי השעון שלהם אין בעיה, וסביר שהם הרוב המכריע של הצופים - ולכן האנלוגיה שלך לא ממש מתאימה...

    (אה, ומתברר שזה היה כדורסל)

    השבמחק