זמן (1) - מקדש ישראל והזמנים

האם שבת עכשיו?

לכאורה התשובה הפשוטה – במקרה של רוב חברי הקוראים כאן, סביר שלא.

אבל בפועל השאלה קצת יותר מורכבת – אחרי הכל, לפי איפה נגדיר את "עכשיו". אני כותב עכשיו ביום שישי לפי שעון ישראל. אבל יתכן שחלק מהקוראים יהיו מארה"ב או מקומות אחרים בהם בעוד כמה שעות כשכאן יהיה כבר שבת עדיין יהיו בשישי. האם ה"עכשיו" נקבע על פי הזמן של הקורא או הזמן של הכותב? או אולי בכלל של גורם אחר?

יתר על כן, היכן נמצא השרת עליו יושב פוסט זה? והאם יש סיכוי שה-packets עברו בדרכם דרך אזורים אחרים בעולם בהם הייתה אז שבת?

העובדה כי במקומות שונים בעולם חלים בו זמנית זמנים שונים מבחינה הלכתית הייתה מאז ומתמיד אתגר מחשבתי להוגי היהדות ולפוסקיה. הבעיה הועצמה בדורות האחרונים מאז קביעת קו התאריך הבינלאומי או היווצרות היכולת לעבור בין הזמנים מהר יותר מאשר קצב התנועה של כניסת השבת, וביתר שאת עם התפתחות היכולת לתקשר בשידור חי בין אזורים שונים. בסדרת הפוסטים הקרובה אעסוק בהיבטים שונים של היחס לזמן בימינו.

על פניו, מצב היהדות בהקשר זה קל יותר משל חלק מהדתות והתפיסות המחשבתיות האחרות הקובעות את לוח זמניהם ישירות על פי גרמי השמיים. בניגוד אליהם, מאז ימי הפרושים ברור שתפיסת הזמן היהודית הינה כזו שמקנה למוסדות היהדות שליטה על הגדרת הזמן, וגורמי הטבע עברו ממעמד של גורם קובע ומברר למעמד של סימן מכוון בלבד (כדרשתו של רבי עקיבא בסוף פרק ב' של משניות מסכת ר"ה – " שנאמר "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד)--"אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן"). ההלכה למדה להכיל שיטות הלכתיות שונות להתמודדות עם זמנים שונים כדוגמת אינטראקציה בין אדם שקיבל עליו שבת כבר לאדם שעדיין לא.

אבל מעבר להיבטים ההלכתיים גרידא, חלק ניכר מהבעיות בנושא זה הם רגשיות. כך, מי שעוקב אחרי שרשורים בפורומים של אתר "כיפה" במוצ"ש יראה שבחלק מהפורומים נוספים במהלך השבת בארץ מספר תגובות של כותבים מארה"ב, שכיום בד"כ מקפידים לציין משהו בסגנון "אני בחו"ל – לא נכתב בשבת" אחרי ניסיון מר עם מגיבים מזועזעים.

כדי לנתח את המצב נתחיל מדיון בסוגיה אקטואלית – משחקה של מכבי ת"א ביום ראשון החולף. למי שכמוני ולא עוקב אחרי אירועי ספורט מעבר לכותרות כדי להבין על מה אנשים מדברים אסכם בקצרה את הפרשייה – מכבי ת"א הייתה אמורה לשחק במסגרת משחק חשוב (?) כלשהו בספרד בשעה שבארץ יום הזיכרון כבר היה חל, אך בספרד עדיין לא. כלומר, למרות שהישראלים בספרד יציינו את יום הזיכרון רק מספר שעות לאחר המשחק, לפי השעה בארץ היתה אמורה להיות קיימת התנגשות.

כמובן שיש הבדלים גדולים בין הצורה בה אנחנו מציינים את יום הזיכרון לצורה שבה אנו מציינים את מועדי ישראל – כך, היום לא מתחיל לפי השקיעה אלא לפי שעה מוגדרת של טקס וצפירה שאינה משתנה משנה לשנה (וממקום למקום?), אין איסורים מוגדרים ופורמליים או מעשים אקטיביים שיש לבצע אלא רק מנהגים מקומיים שנקבעים בעיקר לפי טעם טוב וטקט. עם זאת, הגישה הציבורית לנושא תהווה בסיס טוב לניתוח ההלכתי בפוסטים הבאים. יתר על כן, האינטראקציה בין החגים החדשים שנקבעו בדורנו לבין מועדי ישראל הותיקים יותר ראויה בפני עצמה, בדומה לצורה שגם חגים אחרים במקורותינו התחילו כחגים חילוניים (חנוכה, פורים) וקבלו רק בשלבים מאוחרים יותר קודיפיקציה דתית וגדרים ברורים יותר.

נניח לצורך הדיון שאכן הייתה בעיה שדרשה את ההקדמה ונתבונן בה כמצע למספר שיטות הלכתיות מרכזיות בהן נדון בפוסטים הקרובים. במבט ביינישי נוכל להציע כאן מספר גורמים עיקריים:

1. הבעיה היא עם הזמן - התאריך של יום הזיכרון הולך לפי מה שקורה בארץ. אין לו משמעות בחו"ל ולכן בכל העולם נפעל לפי שעון ישראל. לפי שיטה זו יש פסול במשחק עצמו והבעיה היא אצל הקבוצה.

ההשלכות של שיטה כזו כבדות מאד. בד"כ איננו מחייבים אזורים אחרים בעולם לנהוג לפי "זמן ישראל", ובכל הדורות יהודים נהגו לפי הזמן המקובל במושבותיהם. עם זאת, הרעיון של ללכת לפי השעה בארץ עלה גם בעוד הקשרים, כולל פסיקה הלכה למעשה, כדוגמת הזמן שראוי לנהוג לפיו בקטבים או בחלל.

2. הבעיה היא עם הזמן – הקבוצה יצאה מישראל ולכן צריכה להמשיך לנהוג לפי שעון ישראל לעניין יום הזיכרון. הנפקא-מינא העיקרית תהיה למצב בו קבוצה יהודית מחו"ל היתה ניצבת במצב דומה, ואז היא הייתה הולכת לפי השעון המקומי שלה והייתה יכולה לשחק בלי בעיה. לפי שיטה זו אנו רואים במובן מסויים את הקבוצה כשליחה של הציבור וכממשיכת מנהג מקומה.

שיטה זו נראית חלשה יחסית במקרה שלנו, אך גם לה יש מקבילות בדיון לגבי קביעת הזמן בחלל ובקטבים, ולמעשה בסוגיות אלו היא השיטה המובילה מבחינת הפסיקה.

3. הבעיה עם הפעולות בארץ – הצפייה במשחק וההשלכות של ניצחון בו היו יוצרות תגובות בעייתיות בארץ במהלך יום הזיכרון לפי שעון ישראל, וגורמות למעשים בעייתיים מצד הציבור. כדי להגן על הציבור נאסור על המעשה בחו"ל, גם אם בפני עצמו אין בו בעיה. הבעיה לשיטה זו היא עם מעשיהם של תושבי ארץ ישראל.

4. הבעיה עם עצם הפעולות שיתבצעו – בניגוד להצעה בסעיף הקודם ניתן להתייחס למעשים שיבוצעו בארץ לא כמעשים נפרדים שיגרמו בעקבות המעשים המותרים בחו"ל, אלא למעשה שמבוצע מרחוק על ידי הקבוצה בספרד. כך, על אף שיום הזיכרון לא חל אצלם הם מבצעים פעולה בפועל באזור שבו יום הזיכרון כן חל.

הבעיה לשיטה זו היא עם מעשי השחקנים עצמם בספרד. מקבילה לכך ניתן לראות בדיונים (שעוד ארחיב עליהם רבות בהמשך) סביב טלה-אופרציה, מעשים שנעשים בשלט רחוק. האם מנתח בארה"ב שמפעיל מרחוק רובוט בארץ בשעה שבארץ שבת ושם לא מחלל שבת? ומה אם הוא עושה זאת כששבת אצלו אך לא אצלנו?

לחילופין, ניתן להציע שמהותית אין בעיה, אבל נגזור משום חשש ל:

5. מראית עין – אמנם אין באמת בעיה עם המשחק בחו"ל באותה שעה, אבל מבחינת תפיסת הציבור, שברובו לא חושב לעומק על העניין, המשחק מתקיים "ביום הזיכרון", ולכן נגזור משום כך.

6. המצב הראוי לפני – הרחבת המצב מיום הזכרון לשעות שלפניו, ואמירה שגם בזמן זה לא ראוי לשמוח. חיבור בין השעות שלפני כניסת המועד למועד עצמו ניתן למצא גם במועדים נוספים מבין מועדי ישראל.

7. החגיגות שיהיו אחרי המשחק – במקרה של ניצחון היו חגיגות שם שהיו גולשות לתוך יום הזיכרון המקומי. גזירה נגד החגיגות הייתה עלולה לקרוס, ולכן עדיף היה להציב את הסייג סביב עצם קיום המשחק במועדו.

שאלה לקוראים - אילו מבין סיבות אלו נראית מרכזית בעיניכם? האם אתם יכולים לחשוב על סיבות נוספות?

בשורה התחתונה, המשחק הוקדם וכך במקרה הנוכחי נמנעה הבעיה. אבל הבעיה הכללית יותר עודנה לפנינו – לכל ההצעות הללו יש מקבילות הלכתיות, והשלכות הלכתיות, ובכל אחת מהן יש בעיות קשות בפני עצמה, והיא מעלה בעיות קשות עוד יותר עבורנו. בכל שבת ומועד, בכל מצווה או אירוע תלויי זמן, קיימים הפרשי זמן בין הביצוע באזורים שונים ברחבי העולם. כיצד עלינו לנהוג במצבים כאלו? האם לפי זמנו של המבצע? הזמן באיזור המבוצע? להחמיר לשני הכיוונים?

שאלה לקוראים – מה דעתכם לגבי השאלה הכללית? לפי איזה זמן או צריך או כדאי ללכת?