יום ראשון, 8 במאי 2011

אז מה בעצם המטרה?

מטרה קצרת טווח קונקרטית במיוחד

אני פותח בלוג.

המטרה הקונקרטית כרגע - להסביר מה אני עושה ולמה אני עושה את זה?

מטרות ארוכות טווח קונקרטיות

הכותרת הזו היא פתח לנושא מפחיד, שבד"כ אני, יחד עם רוב האנושות, נמנע מלחשוב עליו – או לפחות מלחשוב עליו תוך תכנון צעדים קונקרטיים במסגרתו. הרבה יותר קל לחיות את העכשיו, ובמקרה הטוב להתמקד במטרות שכמה שנים לפנינו. בצורך לסיים את התואר, לסיים את התרגיל או הסמינר, למצא דירה, ושלל השאלות שנראות לנו גדולות בחיינו המיידיים.

בחמישי האחרון נכחתי בשיעור של פרופ' חגי ברמן שניסה לגרום לנו לחשוב בדיוק על הנושא הזה. במהלך השיעור הוא ניסה לדחוף בתור פתרון לכיוון שמציג דוקינס ב"גן האנוכי" (אני ארחיב על זה מתישהו בקרוב. בגדול זה אומר שמטרת החיים שלנו הם למקסם את שרידת הגנים שלנו), בשילוב עם ההיבט הביולוגי המיידי יותר של הרדיפה שלנו אחרי הדופמין (וגם על זה אני מתכוון לכתוב משהו בקרוב).

קיימת תפיסה חילונית (שהוזכרה בשיעור), שנפוצה גם אצל רבים בציבור הדתי, לפיה שאלות כאלו אמורות להטריד דתיים קצת פחות. תפיסה שמצמצמת את הבחירה של דתיים לעצם הבחירה להאמין, ומניחה שברגע שבצעת את הבחירה להיות מחוייב למערכת כל הבחירות האחרות בעצם נעשו עבורך. מי שמעורה קצת יותר בים הדיעות של ההלכה והמחשבה היהודית מבין עד כמה האמירה הזו רחוקה מהאמת, וכמה רחבות ומסובכות ההחלטות שהאדם המאמין החושב צריך לבצע – בהנחה שהוא אכן חושב על זה ולא פשוט נסחף עם הזרם.

בכלל, הנתק שקיים בין האידיאלים המוכרזים של רוב הציבור הדתי למה שהוא עושה בפועל די רציני כיום, רוב הציבור פשוט זורם עם הנורמות החברתיות סביבו. גם כשמרגישים שיש צורך בשינוי מדברים עליו בתור רעיון ולא בתור משהו שמישהו שוקל באמת לשנות. וזה נכון במיוחד אם מסתכלים על החיים של רוב הפרטים המרכיבים את הציבור.

אבל מה שהעסיק אותי במיוחד בעקבות השיעור היה בכיוון קצת אחר. חשבתי על זה שגם אם אני בדרך לחלק מהמטרות ארוכות הטווח שעוד איכשהו כן הצלחתי להגדיר לעצמי בצורה ברורה יחסית, הרי שיש אחרות שהוזנחו על ידי בצורה רצינית בשנים האחרונות.

וזו המטרה של הכתיבה הזו.

לכתוב.

ליצור.

לא מאמרים כבדים, או הרצאות, שאלו דברים שיחסית קצת התקדמתי בהם לאורך השנתיים האחרונות, אלא יצירה פשוטה. מחשבות. שיכריחו אותי לעבד לעומק את מה שאני לומד ולא רק ללמוד אותו. למצא את המשמעות, או חלק מהמשמעויות, שבתוכו. במהלך התואר הראשון היו תקופות קצרות שהצלחתי לכתוב דברים כאלו, אבל כעת הגיע הזמן לחדש את הניסיון בצורה רצינית יותר.

וכאן נכנסות עוד כמה מטרות. ציינתי מקודם את הפער שבין האידאלים של הציבור הדתי לבין החיים שלהם בפועל. ככל שאני נכנס יותר לתוך העולם האקדמי אני מרגיש שקיימות השלכות ותובנות עצומות בידע שצובר המין האנושי בעשורים האחרונים שפשוט לא מגיע למדעי הרוח והחברה בכלל ולתוך היהדות בפרט. ובמיוחד לתוך החיים ההשקפתיים שלנו.

ההשלכות הללו בולטות במיוחד בתחומים הלכתיים, שלהרגשתי עוד לא מוכנים להתמודד עם סוגיות שעד לאחרונה היו עדיין בגדר מדע בידיוני, ועם אלו שהולכות ומתממשות לנגד עינינו. סוגיות מגוונות כמו ממשקי אדם-מכונה, התמרה חושית, ביולוגיה מולקולארית, ביולוגיה סינטטית ועוד רבים אחרים.

לכן החלטתי להיכנס לתוך הבלוגוספירה העמוסה ולנסות לצרף לתוכה גם את דברי. איני יודע אם אתרום בכך למישהו מעבר לעצמי, או אם אגיע לתובנות חשובות מעבר לעצם העלאת השאלות, אך לכל הפחות אני רוצה ליצור, לחשוב, להציף שאלות ולסדר את מחשבותיי סביבם מספיק כדי לעורר דיון ולהציע כיוונים.

ואשמח אם תצטרפו לדיון.

2 תגובות: